החלטה בתיק ע"מ 1605/12

העורר נעצר ביום 02/04/12 בחשד למעורבות בפרשה הקשה של רצח שני שוטרים בבקעת הירדן לפני למעלה משנתיים, שלא פוענחה עד כה. ביום 09/04/13 בקשה המשטרה לראשונה את הארכת מעצרו ב-14 יום נוספים, והנשיא הנכבד קמא נעתר באופן חלקי לבקשה, והאריך את המעצר ב-11 יום, תוך שהוא מציין כי צרכי החקירה אינם מאפשרים לשחרר את העורר בתנאים מגבילים.

על כך הערר שלפני, כאשר לטענת הסנגור מדובר באדם אמיד, איש עסקים, אשר מעצרו לתקופה כה ממושכת עלולה לפגוע קשות בעסקיו. הסנגור טוען בלהט כי למרשו אין כל קשר לפרשה, ולכן הוא עותר לשחרורו ממעצר, או לקיצור תקופת המעצר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. ראוי לציין כי העורר הוא מנוע מפגש עם סנגור, ולכן שמעתי בתחילה את טיעוני ב"כ הצדדים בלא נוכחות העורר, ולאחר מכן, שמעתי בנפרד את דברי העורר עצמו, שציין אף הוא כי המעצר פוגע קשות בעסקיו, והכחיש מעורבות במעשים המיוחסים לו.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, כולל מזכר חסוי עדכני, שמפרט את ההתפתחויות בחקירה עד כה. שוכנעתי כי יש בחומר החקירה כדי לבסס חשד סביר נגד העורר, במידה שיש בה כדי להצדיק בשלב זה את המשך מעצרו. מדובר כאמור בפרשה ביטחונית חמורה, וקיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר לגורמי החקירה למצות את החקירה עד תום. חקירתו של העורר נמצאת בעיצומה, ותכנית החקירה שפורטה בסעיף 4 למזכר החסוי, כוללת פעולות חקירה, שלא ניתן לבצען אלא במעצר.

טענתו של הסנגור כי מעורבים אחרים שנעצרו בפרשה שוחררו זה מכבר, מלמדת דווקא על הגינותם של החוקרים, שאינם מותירים אנשים במעצר לשווא, ואני משוכנע שכך ינהגו גם ביחס לעורר. לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של העורר, והנזק שנגרם לו בעקבות המעצר, אולם שיקולים אלה נשקלו גם ע"י הנשיא הנכבד קמא. החלטתו להיעתר באופן חלקי לבקשת המשטרה, איזנה כראוי בין צרכי החקירה מן הצד האחד, ובין זכויותיו של העורר מן הצד השני, ולא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו.

נוכח האמור, אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא, ולכן אני דוחה את הערר.     

ניתנה היום, 11 באפריל 2012, י"ט בניסן התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: